פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' שר ואח'

פסק דין

1.עניינה של התובענה בתאונה שארעה בתאריך16.1.12 ברח' סוקולוב בהרצלייה פינת רח' פינסקר.

נהגת התובעת העידה כי נסעה ברח' סוקולוב בנתיב אמצעי והתכוונה לפנות ימינה לרח' פינסקר, אותתה והחלה לסטות לנתיב הימני.

אותה עת חנה רכבה של נתבעת 1 בסמוך לפניה לרח' פינסקר במקום המסומן באדום לבן ואסור בחניה.

בהיותה בפניה החלה לפתע נתבעת 1 בנסיעה מהחניה ופגעה בחלק האחורי ימני של רכב התובעת עם חלקו השמאלי קדמי של רכב הנתבעת.

2.נהגת התובעת הציגה תרשים מקום ולפיו הרמזור מוצב בהמשך הדרך אחרי הפניה ימינה לרח' פינסקר.

נהגת התובעת כופרת בטענה כי הנתבעת הייתה בתור לפני הרמזור שכן במקום בו חנתה אין תור לרמזור, ועמדה בתוקף על דעתה כי הנתבעת הייתה בעצירה ולפתע החלה בנסיעה.

ראה עדותה בתשובה לשאלות ב"כ הנתבעים ובתשובה לשאלות ביהמ"ש.

3.גרסתה של הנתבעת היא כי עמדה ברמזור באור אדום והמתינה שהאור יתחלף, וכאשר התחלף החלה בנסיעה כאשר נהגת התובעת שהגיעה משמאל חצתה לפניה ופנתה ימינה לרח' פינסקר, וכך קרה שהנתבעת פגעה בחלק האחורי של רכב התובעת, לטענתה "לא היה גם מגע אולי שריטה בצבע".

הנתבעת כופרת בטענה כי היתה בחניה אלא היתה במצב של המתנה לחילופי האור ברמזור, לפניה היו שתי מכוניות וברווח הצליחה נהגת התובעת לעבור.

4.לאחר ששקלתי את גרסאותיהן של הנהגות מצאתי להעדיף את גרסתה של הנתבעת, דהיינו שלא הייתה בחניה במקום המסומן באדום, אלא הייתה בהמתנה לחילוף הרמזור מאדום לירוק.

בשל הרווח שהשאירה הנתבעת מהרכב שלפניה, שהיה כנראה גדול מהרגיל ומהמקובל שיאפשר לנהגת התובעת לעבור ברווח, סברה בטעות נהגת התובעת כי הנתבעת היתה בחניה ולא בהמתנה לרמזור.

5.גם בקבלי את עיקרי גרסתה של הנתבעת לא ניתן לפטור אותה מאחריות, שכן העידה כי החלה לנסוע מבלי ליתן דעתה לרכב התובעת שחלף לפניה ועבר כמעט כולו.

לאור הנזק ברכבה של התובעת כפי שניתן לראות בתצלומים ובדו"ח השמאי לא ניתן לקבל את גרסתה של הנתבעת כי לא היה מגע או מגע קל.

בהיותה של הנתבעת בתחילת נסיעה ברור כי לא נסעה מהר ולכן הנזק הינו כפי שארע בהבדל מנזק שהיה נגרם לו הייתה התאונה בנסיעה רציפה.

הנתבעת לא הבהירה מדוע השאירה רווח גדול מהרכב שלפניה ואף הודתה בעדותה כי הסתכלה על הרמזור ולא ראתה את נהגת התובעת המנסה לחצות לפניה.

מתיאור הנתבעת עולה כי ברגע שהבחינה שהרמזור התחלף לירוק החלה בנסיעה, מבלי שהסתכלה לצדדים ומבלי שהבחינה ברכב התובעת, כפי שיכלה להבחין לו היתה ערה יותר לנעשה ברכבים לפניה ובסמוך לה.

6.בנסיבות המקרה מצאתי לקבוע אחריות בחלקים שווים לשתי הנהגות.

הנתבעים ישלמו לתובעת את מחצית סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל ובנוסף מחצית מאגרת המשפט.

התובעת תישא בשכר העדה שלה וכל צד ישא בשכ"ט עורך דינו.